שולחן לשניים

אצא לי השוקה

אחד מהמקומות שאני והקרניבור הכי אוהבים לשוטט בהם בארץ או בחו"ל הם שווקי האוכל. כל מי שהיה למשל בשוק המקורה בלה בוקאריה בברצלונה מתאהב באווירה, בטעמים, בריחות ובאופי של המקום,

הבית של הקרניבורים

כששמעתי על פתיחת מתחם קולינרי ייחודי המתמחה בנתחי בשר, הבנתי שיש שני אנשים שצריכים להגיע לשם: הקרניבור וחברו הטוב י'. אני הפעם מחוץ לתמונה הבשרית. ביום ראשון בערב נסעו השניים

ערב חופשי

לקראת סוף אוגוסט מתגלים רגעי השבירה אצל ס' וב' שלהם יש שישה נכדים בגילאי בית ספר וגן. דיבורים על חופשה ארוכה באוגוסט הבא, עייפות בלתי מוסברת ורצון לברוח לצימר בתחילת

חדשה בפארק

לפני שני עשורים הייתי פוקדת את הפארק הלאומי ברמת גן כמעט מדי ערב. התירוץ הרשמי היה ריצה, אבל מהר מאוד עברה להליכה מתונה ואח"כ רביצה על הדשאים המטופחים. מקומות לשתות

התחדשו

בערב יולי חם ולח בתל אביב, חיפוש חנייה משול לחיפוש אחר משב בריזה קרירה. התוצאות ידועות והן שליליות. אבל, במתחם התחנה המשחוזר (מול הטיילת) בשעה 19:30 חנייה יש בשפע שזה

דיינר איטלקי

לגרור את הקרניבור לקניון זאת משימה בלתי אפשרית, לא פחות. אבל, וכאן מגיע אבל ענק, כשחוזרים לביקור שני במסעדת "טיטו אטליאנו" הזכורה לטובה מהביקור בשנה שעברה, והיא נמצאת בקניון גבעתיים,

קיץ ישראלי

בגדול אני והוויז מנהלים יחסים מצויינים. אני ממושמעת ועושה כדברו והוא שולט בי ביד חזקה ובזרוע נטויה. לעיתים היחסים מתערערים במיוחד כשהוא מראה לי זמן נסיעה, ובמהלכה הזמן הולך ומתארך.

בראנץ' מול הים

ארוחת הבראנץ' הפכה להיות אחת הארוחות המבוקשות בסופ"ש. היא פחות מעונבת מארוחת שישי, יותר קלילה, זורמת ובכלל יש לה ארומה מגניבה. יותר ויותר מסעדות הבינו את הפוטנציאל ומציעות דילים לא

על ראש שמחתנו

שתי סיבות מצוינות גרמו לי ולקרניבור לעלות לעיר הבירה באחד מערבי השבוע: הראשונה יום ירושלים ההולך ומתקרב, השנייה, מסעדת "כרמא" הירושלמית הוותיקה הממוקמת בשכונת עין כרם, מחדשת את התפריט במיוחד

תפריט קיץ

למרות שאני לגמרי בחורה של חורף, והכי אוהבת שבחוץ מעונן ואפור, יש מקום אחד שבו אני אוהבת את הקיץ והוא במסעדות. על פי לוח השנה (חורף וקיץ) מתווספות לתפריט הבסיסי

דייג אוהב דגים

יש לי יחסי אהבה- שנאה עם נמל תל אביב המשודרג, מהצד החיובי: חנייה מסודרת, ים כחול ואווירה נעימה, מהצד השני:  אווירה מסחרית מדי וחנויות ענק חדשות גורמות לי להרגיש בקניון

אספרסו מול הפארק

עוד רגע פסח מגיע, וס' וב' נערכים לקראת ימים ולילות עם הנכדים, ארוחות חג אינסופיות, ארוחות שאחרי החג, ביקורי המשפחה המורחבת ועוד תופינים. רגע לפני ההמולה, יצאו השניים להתאווררות בבית

שווה נסיעה

שעה ו-40 דקות, זה הזמן שלקח לנו להגיע לירושלים ביום רביעי בערב בגלל שילוב של עבודות בכביש וגשם מיטפטף. ב- 19:30 הסתיימה הדרך האינסופית והגענו אל בר המסעדה 'בלו הול

לא על הבורגר לבדו

כשיורד גשם וקר בחוץ, האינסטינקט הראשוני אומר 'יאללה נשארים בבית צמוד לתנור סיפרלה', ולא משנה מה התכניות, אבל כשמדובר ביום רביעי, ואני והקרניבור משוועים לערב רומנטי מחוץ לבית כי עליו

פ-ת-ו-ח

לפני 20 שנה החברות הטובות דגנית עמיחי ורונה פרדיס, הבינו שיש חוסר במעדניות באזור, ולכן הן החליטו לפתוח אחת וקראו לה "לחם יין". במרוצת השנים הן הבינו שיש חוסר במסעדות

מטבחים מהעולם

במסעדת הטאפאס "ויקי כריסטינה" במתחם התחנה, החליטו כי לילות החורף הקרים הם זמן מצוין לחמם את האווירה והשיקו פופ אפ חורפי ממטבחים שונים מהעולם. וזה אומר, אחת לשבועיים בימים שלישי

חדשה בעיר

הבילוי המועדף ליום שישי בצהריים מתחלק לשתי קבוצות. אלה שחייבים את השנ"צ ואלה שמעדיפים לנצל כל דקה ביום שישי. אני משתייכת באופן מובהק לקבוצה הראשונה, עד שהנסיבות מכריחות אותי לשנות

אקסלוסיבית

חבר אמר לי פעם שהוא יודע שמסעדה היא מעולה כאשר הוא חוזר אליה, המנות טובות אף יותר מכפי שזוכרים. עם המשפט הזה, חזרתי לביקור שני במסעדת "הירקון 99" שהיא מסעדת

חצר לים התיכון

אחרי מספר ימים של וירוס אכזרי שהפיל אותי לספה, הוא עזב, ואני חזרתי למצב הצבירה הרגיל שלי, משמע, תאבון בריא ואנרגיה שמספיקה לשני אנשים. כדי לחגוג את האירוע, החלטתי כי

הול-ל-ה

את יום הולדתו של הקרניבור אנחנו נוהגים לחגוג יחד עם עוד בן משפחה שנולד מספר ימים אחרי. אך מאחר שהיום הולדת השנה  חל ביום ראשון הדי מבעס, החלטתי לחרוג מהנוהל