פרשת חיי שרה, עם לבדד ישכון

לאחר קבורתה של שרה, אברהם ממשיך להשתקע בארץ ישראל ומתחיל  לעסוק בהמשך בנייתו של עם ישראל.

אברהם שולח את עבדו להביא ליצחק בנו אשה מחרן שם גדל והתפתח, או אם אין ברירה אזי, מאור כשדים שם נולד.

שאלת היסוד הינה מדוע אברהם לא רצה לקחת ליצחק בנו אשה מהאוכלוסיה הכנענית בה ישב? הרי היו שם גם אנשים חיוביים כמו אשכול וממרא.

בהמשך שואל אליעזר עבד אברהם  "ואולי לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארץ הזאת"?

עונה לו אברהם " ה' אלוקי השמים אשר לקחני מבית אבי…הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם". בשורה התחתונה עונה לו אברהם . אל תדאג יהיה בסדר.

האם זו תשובה מעשית רצינית לשאלתו של אליעזר עבדו ?

אלא שלסירובו של אברהם לקחת אשה ליצחק מתוך הכנעני שיושב בקרבו ישנן סיבות במספר רובדים. ברובד האמוני והערכי,  הכנענים היו ידועים כשטופים בזימה ובעבודת אלילים כשכניהם המצרים. לעומתם אוכלוסית חרן היתה אמנם עובדת אלילים, אך כבר היו בתוכם תאים וקהילות של אנשים שהחלו לשאול בעקבות אברהם שאלות של אמונה ולחתור לאמונה באל אחד. בנושא הערכי, הם היו טובים לעין שיעור מהכנענים ולכן ברורה העדפתו של אברהם.

אולם נכון להסתכל על הסוגיה גם בזוית המדינית -פוליטית.

בעת העתיקה, על מנת לבסס בריתות היה נהוג לקיים נישואים פוליטיים בין משפחות של מנהיגים.

אברהם הבין מהקב"ה שזרעו בלבד הוא זה שיירש את ארץ ישראל. הוא ידע שעם ישראל ישועבד במצרים ואחרי כן יצא במסע הארוך לכיבוש ארץ ישראל. אם זרעו ילחם בכנענים לא נכון להיטמע בהם, לא נכון להתבולל בהם ולכן גם לא להתחתן איתם.

נכון כי עם לבדד ישכון, ולהביא אשה ליצחק מרחוק וכך להשאר מנותק מעמי הארץ.

בהתנהגותו זו משריש אברהם את התפיסה שנכונה עד ימינו אנו.

עם ישראל, כדי שישרוד וישמור על עצמו, חייב להבין שהוא עם חריג ושוכן בדד. אסור לו להתחשב בגויים בהחלטות העיקריות איך להגן על עצמו ומהם ערכיו.