פרשת השבוע

פרשת "בחוקותי", פנייה לאומה

אחרי העיסוק האינטנסיבי בהלכות הקרבנות ובהלכות הפרט והחברה, התורה מסכמת את ספר "ויקרא" בפרשת "בחוקותי". רוב המפרשים והרמב"ן בראשם רואים את התורה פונה פה לאומה ולחברה כולה כעם ולא לפרטים. הפרשה פותחת בברכות התלויות באם נלך בחוקות התורה שבין אדם לחברו, ונשמור את המצוות שבין אדם למקום, ולאחר מכן לעונשים באם נמאס בחוקות התורה. הברכות […]

פרשת "בהר", שוויון הזדמנויות אמיתי

השיא בפרשת "בהר" הינו מצוות היובל. מצווה זו הינה כמובן מצווה דתית אך לא פחות ממנה מצווה סוציאלית עם תבונה עצומה. "וקידשתם את שנת החמישים שנה וקראתם דרור בארץ לכל יושביה, יובל היא תהיה לכם ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו תשובו".(כה׳ י׳) מה מיוחד כל כך בשנת היובל? שנות השמיטה לאורך ארבעים ותשע […]

פרשת אמור, כוחה השלילי של שנאת אחים

שלוש הפרשות האחרונות –"אחרי מות", "קדושים" ו"אמור" עוסקות בחוקים ומשפטים שבין אדם למקום ושבין אדם לחברו. על רקע פרשות אלו, קשה להבין את האירוע המובא בסוף הפרשה:  "ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי בתוך בני ישראל וינצו במחנה בן הישראלית ואיש הישראלי"(כד׳ י׳). וההמשך "ויקוב בן האשה הישראלית את השם ויקלל ויביאו אותו […]

פרשת קדושים

בצה״ל מקובל כי הערך העליון המוביל מפקדים וחיילים כאחד הינו הדבקות במשימה. הערך הפיקודי העליון ממפקד חוליה ועד הרמטכ״ל הוא הדוגמא האישית. מה המקור לערך הדוגמא האישית כערך הפיקודי העליון, כערך המוביל שקיומו מביא לכל שאר הערכים שיתמלאו? בשיחותי עם המפקדים שהוצבו לתפקידי סגל בבסיסי הטירונים, טענתי כי המקור האמיתי לערך הדוגמה האישית נמצא כאן […]

פרשת "אחרי מות"

בפרשת "אחרי מות" אנו מתוודעים לכך שארץ ישראל יש לה ישות מצד עצמה, והיא מקיאה את העמים החוטאים בעבודה זרה ובעריות ואת עם ישראל גם בנושא שמיטין ויובלות. ניתן להבין כי אי הקפדה על יובלות ועבודה זרה  מביאות לגלות כי הן קשורות  לארץ ישראל והבטחתה לעם שנבחר על ידי הקב״ה. חריגה מהברית בין עם ישראל […]

פרשת מצורע, "נצור לשונך מרע, ושפתיך מדבר מרמה"

נוהגים אנו לומר בסוף תפילת שמונה עשרה תפילה חשובה ביותר "אלוקי נצור לשוני מרע, ושפתי מדבר מרמה, ולמקללי נפשי תדום". מה מהות התפילה ומה ההבחנה בין שלשת חלקיה? מסבירים המפרשים כי ככלל יש שלושה מצבים של לשון הרע. הראשון הינו דיבור לשון הרע כפשוטו כדי להרע, ללכלך על הראוי ולפרגן לשאינו ראוי. זו המידה החמורה […]

יותר מששמרו את השבת, שמרו על ישראל

פרשת “תזריע", עוסקת בעיקרה בדיני טומאה וטהרה של האדם עצמו. לאחר שבפרשת “שמיני" עסקה במאכלים המותרים והאסורים, ולפני כן התורה נתנה לנו את מסגרת עבודת ה׳ במשכן ואת הלכות המשרתים בקודש, עוברת התורה לאדם עצמו. במובלע עוסקת הפרשה גם בברית המילה ״וביום השמיני ימול בשר ערלתו״(יב׳ ג׳) מכאן לומדת הגמרא במסכת שבת כי מילת הבן […]

פרשת "שמיני", מהטובים דורשים יותר

עם ישראל שוב נמצא בפני מעמד מכונן. הסתיימו שבעת ימי המילואים שבהם "התאמנו" הכהנים והלויים בפירוק והקמת המשכן, לקראת תחילת עבודת ה׳ במשכן בראש חודש ניסן. הטקס מתחיל כמתוכנן בעבודת אהרון הכהן הגדול. אהרון עוסק בקרבנותיו וגם מברך את העם. נקודת השיא היא יציאת משה ואהרון אל העם מהמשכן, וירידת השכינה על המשכן מול העם […]

פרשת "צו", הכרת הטוב

לטענתי תמיד, העם נבון ממנהיגיו וגם מכתביו. הוא מבין מה עיקר ומה טפל. הוא מבין שעצם קיומנו כאן הוא העיקר וכשכל השכונה מסביב רועדת, כדאי לתפוס מחסה יציב ולא לרוץ מצד לצד. העם רוצה מנהיגות כשל דוד המלך אשר שומר בגאון על האינטרסים של העם מול אומות העולם בלי מורך לב , ומאידך בבית צנוע […]

פרשת "ויקרא", העברת מסר לדורות

פרשת "ויקרא"  עוסקת לכאורה בנושאים הטכניים הקשורים לעבודת הקרבנות, עבודה שעניינה נתינה וחיזוק הקרבה בין האדם לקב"ה. בולט לשינוי הפרק העוסק בקרבן חטאת. הפתיחה היא כשל פרשה חדשה "וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל בני ישראל לאמר נפש כי תחטא בשגגה מכל מצוות ה'…". אחרי פתיחה מיוחדת זו התורה מפרטת ארבעה סוגי אנשים המביאים […]

קבלה

מוגש בברכה  ע"י
יצחק אהרון, איש קבלה ראש מרכז "חכמה" כותב ומרצה סודות הקבלה לקביעת תורים לייעוץ 03-9220784 www.kabalah.co.il " 

חג מתן תורת הקבלה

יום ל"ג בעומר התקבל במסורת כיום פטירתו של רשב"י, בו נוהגים ההמונים לפקוד את קברו אשר בהר מירון. מיתוס הרשב"י הגלילי, ממנו נגזרת דמותו הקבלית, החל בתקופה הרומית המאוחרת והתפתח מאז. מיתוס זה היה היסוד לדמותו של רשב"י, שגרס כי יש ללמוד תורה בפשטות, בבהירות ומעל לכל חיפש וחקר אחר טעם קיום המצוות והתקנות ישנות

קרא עוד ←

ימים של קדושה

על פי הקבלה, תקופת ימי העומר מתחלקת לשבעה שבועות. שבהם כל עם ישראל עובר הזדככות וטהרה לקראת מתן תורה, חג השבועות. כל שבוע הוא למעשה בירור לאחת משבע הספירות הקבליות ובסוף הימים עלינו מדרגה רוחנית. החלה ספירת הימים לקראת המעמד הגדול,הנשגב והמשמעותי ביותר בהיסטוריה היהודית

קרא עוד ←

חזק כמו שור

חג הפסח וחודש ניסן חלפו ופינו מקומם לכבודו של חודש אייר הפורס עלינו את מכסת ימיו. במקורות הקדומים מכונה חודש אייר בשלשה כינויים: בתורת הקבלה מובא ששמו של החודש הוא ראשי תיבות: איי"ר = "אני ה' רופאך" ובתורה מכונה בשם "החודש השני", שכן אייר הינו החודש השני לחודש ניסן "ראש החדשים". כינוי נוסף הוא "חודש זיו", […]

קרא עוד ←

מלא ידינו מברכותיך

בבואנו ללמוד על טעם קיום מצווה כלשהי, חשוב שנדע שקיימת קורלציה מובהקת בין העולם הגשמי לעולם הרוחני וישנם יחסי גומלין בין השניים. בדברים הבאים נלמד על מצוות נטילת ידיים, שהיא אחת המצוות העיקריות והחשובות ביהדות

קרא עוד ←

ניצנים של חירות

מבין כול החגים המופיעים במקרא, חג הפסח נעדר הנמקה עונתית טבעית, המוסברת לדוגמה בחג הסוכות ובחג השבועות, וסיבתו נעוצה ביציאת מצרים ותו לא. התנ"ך ממקם את יציאת מצרים בלב התודעה היהודית -לאומית ומבין כל המאורעות ההיסטוריים של עם ישראל, בחר המקרא דווקא את חודש ניסן, כמועד המציין את הגאולה הקולקטיבית מחד והפרטית מאידך של כל אחד מישראל

קרא עוד ←

הראשון בגלגל המזלות

חודש ניסן בא להתארח ופותח את לוח השנה העברית ככתוב   "ראשון הוא לכם לחודשי השנה" וכל התחלה היא בבחינת פריצה והתחדשות ולכן מזל החודש  הוא "טלה": צעיר, נמרץ ורענן. בקבלה נאמר, כי שנים עשר המזלות, הם כנגד שנים עשר השבטים. חודש ניסן שייך לשבט יהודה "שבט המלוכה". החודש נקרא "חודש האביב"כמובא בתורה "היום אתם יוצאים בחודש […]

קרא עוד ←

זריחת האביב

ימים רטובים מגשמים אחרונים מרווים את האדמה, קרני שמש צבעו שמים אפורים בכחול חמים הנמתח מאופק עד אופק. תשוקת החיים פועמת בלב וממתינה לימים חדשים שיביאו איתם בשורות טובות של תקופה חדשה. והנה האביב הגיע והוא מזמן עימו קשת של משמעויות והזדמנויות חדשות

קרא עוד ←

לנשום עמוק

מבין המידות הרעות המושרשות היטב בלב האדם, אין לך מידה רעה ומגונה יותר שיש לשלוט בה ולתקנה ממידת הכעס. מי מאיתנו לא חווה כעס חריף ובסופו נבטה בנו ההבנה שהכעס בא לסמן על מצוקות וקשיים כמו פחד, נטישה וגאווה. ואפילו אמונה שגויה לפיה העולם צריך להתנהל על פי השקפת עולם פרטית שלנו. יצחק אהרון מבקש לנשום עמוק לפני שכועסים

קרא עוד ←

עד דלא ידע

בין כל החגים והמועדים שבריטואל החיים היהודיים, מצטיין חג הפורים כחג של משתה ושמחה

קרא עוד ←

זה הכול בזכותה

בתורת ישראל נשים מעטות מוזכרות כדמויות משמעותיות בסיפורי המקרא ותלותה של האישה ביחסים עם גבר, לרוב אב או בעל, אשר במסגרתם ייקבעו חובותיה וזכויותיה, אופיינית למעמד רוב הנשים בעולם בתקופת המקרא. על אף שבארון הספרים היהודי אין בנמצא ספר אחד שנכתב ע"י אישה, חכמת הקבלה מלמדת ארוכות על מעלותיה וסגולותיה של האישה ומדגישה שמאחורי כל המעשים שבעולם, גם אם זה לא נראה כך, עומדת אישה. אז אם בכוחה של אישה עסקינן, אז בפורים אסתר המלכה מהווה את הדוגמה הטובה ביותר.

קרא עוד ←