פרשת השבוע

פרשת פנחס, ברית שלום

פנחס בן אלעזר הכהן מלווה אותנו מילדות כאחד מגיבורי התנ״ך שעמד בפרץ המגיפה, וקינא את קינאתו של הקב״ה תוך הריגת זמרי בן סלוא נשיא משבט שמעון ואהובתו המדיינית. רש״י רואה בפנחס את הקנאי החיובי. עם ישראל מתחיל להיצמד לבעל פעור  וזאת בעקבות "הרומן הלוהט" שמתחיל בינם לבין בנות מדיין. הקב״ה כועס ומעניש את ישראל במגפה. […]

פרשת "חוקת", סוף מסלול

במוקד הפרשה עומד כמובן סיפור מי מריבה, שבסופו משה מכה את הסלע ומוציא ממנו מים, אך במעשהו זה מאבדים הוא ואהרון אחיו את הזכות להיכנס לארץ. באופן מפתיע אין טענות בתורה לבני ישראל. אין להם מים והם שוב באים בטענות. לכאורה טענתם דומה לרבות בעבר, אולם פה אין טענה לעם ישראל. נהפוך הוא, טענת ה׳ […]

פרשת קורח, מסע לשום מקום

עם ישראל מרגיש כי נפל מאיגרא רמה לבירא עמיקתא וזה כלל לא פשוט. עד מתן תורה וחטא העגל, לא היו יותר מדי נפגעים וחללים בעם. אבל לאחר מכן מתחילות הצרות ואיתן גם המחירים כואבים. לאחר המסע הראשון מהר סיני, העם מתלוננים ורוצים בשר. ה' יוצר תבערה אשר אוכלת "בקצה המחנה". העם מקווה שתמו הצרות והוא […]

פרשת "שלח", "וחגבים היינו בעינינו וכן היינו בעיניהם"

פרשת "שלח" עוסקת בתכונה המאפיינת את עם ישראל במדבר והיא היכולת להיכשל בדקה ה-90 לפני השיא. כך היה במעמד הר סיני לפני השיא הרוחני של קבלת התורה, וכך פה לפני השיא של הכניסה לארץ ישראל. המפרשים כולם עוסקים בניסיון להבין את חטאם והתנהגותם של המרגלים, ושל עם ישראל כולו. רוב הפרשנים רואים במרגלים כאלו שמראש […]

פרשת "בהעלותך", העלאת הנרות כאמצעי לחימה

הפרשה פותחת בהעלאת ובהטבת הנרות על ידי אהרון הכהן, ובאמת זה לא שייך לרצף הנושאים של הכנת העם למסעות במדבר. ידועה פרשנותו של רש״י, לשאלה מדוע נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים- ״פי שכשראה אהרון חנוכת הנשיאים חלשה דעתו, בשלא היה עמם בחנוכה לא הוא ולא  שבטו. אמר לו הקב״ה חייך שלך גדולה משלהם שאתה מדליק […]

פרשת "נשא", פוליטיקה בלב המדבר

פרשת "נשא" עוסקת בהשלמת הפרטים של סדרי המשילות, החניות והמסעות, סדרי המחנות ובעלי התפקידים. בולטת בהרחבה פרשת הנשיאים והקרבנות שהביאו. מי הם אותם נשיאים? מה היה תפקידם ומדוע משה להבנתי, לא כל כך מרוצה מהמינוי שלהם? מתחילת ספר "במדבר" מוזכרים הנשיאים שלוש פעמים. הפעם הראשונה בתחילת פרשת "במדבר" באותה פעם גם מוגדרים התפקידים, תפקיד הנשיאים […]

פרשת במדבר, מסידור המחנות ועד לגבעת התחמושת

חודש אייר הינו חודש שקט וצנוע. קשה לו להתבלט בין ניסן ופסח לבין סיון וקבלת התורה. הוא מתנחם בהיותו בדמדומי האביב לפני חומו של הקיץ. אולם אם נעיין לעומק נראה כי ישנם ארבעה אירועים מהותיים בחודש אייר. באחד לחודש זה התפקדו ישראל במדבר והחל הסידור שלהם למחנות ודגלים. בחודש אייר בשנת 132 לספירה, החל לפי […]

פרשת "בחוקותי", פנייה לאומה

אחרי העיסוק האינטנסיבי בהלכות הקרבנות ובהלכות הפרט והחברה, התורה מסכמת את ספר "ויקרא" בפרשת "בחוקותי". רוב המפרשים והרמב"ן בראשם רואים את התורה פונה פה לאומה ולחברה כולה כעם ולא לפרטים. הפרשה פותחת בברכות התלויות באם נלך בחוקות התורה שבין אדם לחברו, ונשמור את המצוות שבין אדם למקום, ולאחר מכן לעונשים באם נמאס בחוקות התורה. הברכות […]

פרשת "בהר", שוויון הזדמנויות אמיתי

השיא בפרשת "בהר" הינו מצוות היובל. מצווה זו הינה כמובן מצווה דתית אך לא פחות ממנה מצווה סוציאלית עם תבונה עצומה. "וקידשתם את שנת החמישים שנה וקראתם דרור בארץ לכל יושביה, יובל היא תהיה לכם ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו תשובו".(כה׳ י׳) מה מיוחד כל כך בשנת היובל? שנות השמיטה לאורך ארבעים ותשע […]

פרשת אמור, כוחה השלילי של שנאת אחים

שלוש הפרשות האחרונות –"אחרי מות", "קדושים" ו"אמור" עוסקות בחוקים ומשפטים שבין אדם למקום ושבין אדם לחברו. על רקע פרשות אלו, קשה להבין את האירוע המובא בסוף הפרשה:  "ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי בתוך בני ישראל וינצו במחנה בן הישראלית ואיש הישראלי"(כד׳ י׳). וההמשך "ויקוב בן האשה הישראלית את השם ויקלל ויביאו אותו […]

קבלה

מוגש בברכה  ע"י
יצחק אהרון, איש קבלה ראש מרכז "חכמה" כותב ומרצה סודות הקבלה לקביעת תורים לייעוץ 03-9220784 www.kabalah.co.il " 

האות הראשונה בשמך (א-כ)

אחת מסגולותיה של השפה העברית , לשון הקודש, היא היכולת להשפיע בדיבור על המציאות באופן על טבעי. משכך בקבלה מייחדים מקום נכבד לאותיות, כאשר כל אחת מסמלת ומבטאת רעיון ייחודי, וחיבור שלהן, יוצר תיבות מילים ושמות. לשם האדם חשיבות רבה על איכות חייו, עתידו וגורלו ובמאמר זה יצחק אהרון סוקר בקצרה את מהותה ואיכויותיה של האות הראשונה (דומיננטית) בשם

קרא עוד ←

מלכות הקיץ

ימים חמים כבר כאן ואנו נכנסים למרחב חדש בזמן והוא חודש תמוז. שם החודש הוא בבלי על שם "דומוזו" שהיה אל הפריחה וההתעוררות ומלך בחודשי האביב (ניסן, אייר, סיוון)

קרא עוד ←

סימני הניקוד בשם

חכמת הקבלה מלמדת כי לסימני הניקוד (סוד הצליל) וההטעמה (מלעיל ומלרע) קיימות משמעויות רבות העשויות להשפיע בצורה מכרעת על בעל השם. לכן חלה חובה לדעת כי סימני הניקוד אינם באים לחינם ומהווים עולם שלם של ידע שמעטים מאוד נחשפים אליו

קרא עוד ←

נכנסים ברגל ימין

מעמד חנוכת הבית מתאפיין בדרך כלל באווירה תורנית, במהלכה נאמרים דברי תורה וברכה הקשורים עם הכניסה לבית החדש. על פי החסידות מנהג חנוכת הבית, או 'חינוך הבית' כפי שמכונה בספרים מסוימים, הוא מנהג קדום שנועד להכניס אווירת קדושה, הצלחה והצלה על יושביו

קרא עוד ←

כל מילה בסלע

עליית המונותאיזם על במת ההיסטוריה הביאה את ההשקפה הדתית לשיאים ולפסגות שלא נודעו קודם לכן ודתות רבות אוחזות במדרג סודי של ידע הזמין רק לבעלי השגה

קרא עוד ←

תיקון ליל שבועות

מנהג "תיקון ליל שבועות" ידוע לראשונה מספר הזוהר, שהתפרסם סמוך לסיומה של המאה השלוש-עשרה, שם מתואר כי ליל שבועות הוא 'תיקון' והכנת תכשיטי הכלה, היא התורה, לקראת ליל הכלולות המטפורי שבין הקב"ה לבין ישראל.

קרא עוד ←

שבועת עולם

חג השבועות קרב ובא להתארח בחיינו והוא מסכם את ספירת ימי העומר ומציין מאורע בעל חשיבות נדירה ויוצאת דופן במעגל החיים היהודי. ללא ספק מדובר באחד החגים החשובים והמכוננים שבתולדות העם היהודי. מעמד הר סיני ומתן תורה לעם ישראל היה מאורע חד פעמי שאין לו אח ורע בכל ההיסטוריה האנושית

קרא עוד ←

חג מתן תורת הקבלה

יום ל"ג בעומר התקבל במסורת כיום פטירתו של רשב"י, בו נוהגים ההמונים לפקוד את קברו אשר בהר מירון. מיתוס הרשב"י הגלילי, ממנו נגזרת דמותו הקבלית, החל בתקופה הרומית המאוחרת והתפתח מאז. מיתוס זה היה היסוד לדמותו של רשב"י, שגרס כי יש ללמוד תורה בפשטות, בבהירות ומעל לכל חיפש וחקר אחר טעם קיום המצוות והתקנות ישנות

קרא עוד ←

ימים של קדושה

על פי הקבלה, תקופת ימי העומר מתחלקת לשבעה שבועות. שבהם כל עם ישראל עובר הזדככות וטהרה לקראת מתן תורה, חג השבועות. כל שבוע הוא למעשה בירור לאחת משבע הספירות הקבליות ובסוף הימים עלינו מדרגה רוחנית. החלה ספירת הימים לקראת המעמד הגדול,הנשגב והמשמעותי ביותר בהיסטוריה היהודית

קרא עוד ←

חזק כמו שור

חג הפסח וחודש ניסן חלפו ופינו מקומם לכבודו של חודש אייר הפורס עלינו את מכסת ימיו. במקורות הקדומים מכונה חודש אייר בשלשה כינויים: בתורת הקבלה מובא ששמו של החודש הוא ראשי תיבות: איי"ר = "אני ה' רופאך" ובתורה מכונה בשם "החודש השני", שכן אייר הינו החודש השני לחודש ניסן "ראש החדשים". כינוי נוסף הוא "חודש זיו", […]

קרא עוד ←