פרשת "בהעלותך", העלאת הנרות כאמצעי לחימה

הפרשה פותחת בהעלאת ובהטבת הנרות על ידי אהרון הכהן, ובאמת זה לא שייך לרצף הנושאים של הכנת העם למסעות במדבר.

ידועה פרשנותו של רש״י, לשאלה מדוע נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים- ״פי שכשראה אהרון חנוכת הנשיאים חלשה דעתו, בשלא היה עמם בחנוכה לא הוא ולא  שבטו. אמר לו הקב״ה חייך שלך גדולה משלהם שאתה מדליק ומיטיב את הנרות״.

ניתן להבין שאהרון, שראה את רצף הנשיאים מביאים את הקורבנות ואת שבט לוי לא מביא, חש שהוא ושבטו מקופחים לרעה.

מדוע אהרון הרגיש מקופח ומדוע חלשה דעתו? הרי כבר הודיע הקב״ה על לקיחת הלויים לשרת בקודש, על נשיאתם את המשכן, ועל עבודת הכהנים במעשה הקורבנות. הרי עבודת הכהנים והלויים הייתה יומיומית ואילו הנשיאים הביאו את קורבנם לחנוכת המשכן פעם אחת בהיסטוריה בלבד.

ואם אמנם היתה לאהרון סיבה לחולשת הדעת, מדוע הקב״ה מדגיש את הטבת הנרות ולא את עבודות המשכן האחרות הכוללות את הכהנים ואת הלויים כאחד? גם הרמב״ן שואל שאלות אלו ועונה כי קיים פה רמז לנרות חנוכת בית המקדש על ידי בית חשמונאי. לדעתי הזדקקות זו של הרמב״ן לרמזים היסטוריים, מצביעה על חוסר נוחות שלו מהתשובה.

לטעמי ניתן להסביר את התנהגות אהרון והתשובה שקיבל, מקריאה של פשט הפסוקים בשתי הפרשות ברצף.

אהרון הכהן היה רודף שלום ואוהב שלום, ובזה היה דומה מאד לאחיו משה. אהרון שהיה אחראי לכל עבודת הקורבנות והמשכן רואה כמו משה איך הפוליטיקה והכבוד משתלטים על עבודת הקודש. הוא לא מאמין שנשיאים כבר בחנוכת המשכן מקפידים שיוזכר כל מה שהביאו, שמביאים כולם קורבן זהה ודורשים ״ישר כח״ גדול ממשה ומכל העם, יאפשרו לו בהמשך לעבוד את עבודת המשכן ללא קנאות ותחרויות, ולכן חולשת עליו דעתו.

עונה הקב״ה לאהרון. הכלי העיקרי במשכן שמסמל ומדגיש את השלום זו המנורה, ואתה אהרון שתפקידך להביא את השלום, תזכה להיטיב את הנרות כל יום ולקדם את האחדות למרות החשש הנוכחי שלך.

המנורה עשויה מקשה אחת, ללא חלקים וללא שבטים. הנרות כל עניינם הוא נתינה, הנר יכול להעניק ולהעביר אור לאלף נרות ועדיין לא נגרע כוחו.

הנרות מופנים כולם לנר המרכזי. הכיוון הוא אחד. כולם מתחילים עם רצון עצמאי אך בסוף אם מיטיבים את הנרות כל יום באופן שיטתי ורצוף, הנרות מכוונים עצמם אל הנר המרכזי.

אומר הקב״ה לאהרון, התפקיד שלך מהותו להיטיב את הנרות ולהביאם לכיוון אחד ואור אחד. העיסוק הקבוע ברדיפת השלום ויצירת האחדות הוא המענה הטוב ביותר למחלוקות המסתמנות ופה אהרון נדרש לבוא לידי ביטוי במלוא יכולתו.